אחרי החגים · עַכְשָׁיו כְּשֶׁלִּיבֵּךְ חַם | 375 הַמָּמוֹן יָכוֹל לְהָבִיא עַצְבוּת וּקְשָׁיִים מִנֶּפֶשׁ מִתְקַשָּׁה, הַקְּשָׁיִים הֵם לֹא מֵחוֹסֶר מָמוֹן, אֶלָּא שֶׁהַנֶּפֶשׁ מִתְקַשָּׁה לְהַסְכִּים שֶׁאֵין מָמוֹן . מֵעֶצֶם הַפְּעוּלוֹת בַּמְּצִיאוּת יֵשׁ נְתִינָה וּלְקִיחָה . הָיָה לְךָ שׁוּתָף שֶׁלָּקַח ? שֶׁיִּקַּח, הוּא הָיָה צָרִיךְ לָקַחַת, הֲרֵי שׁוּם דָּבָר הוּא לֹא לִרְשׁוּת אַף אֶחָד, גַּם הַפַּרְנָסָה . נוֹתְנִים לָךְ— תִּתְּנִי, הַצְּדָקָה הִיא עִיקָּר . פּוֹשְׁטֵי יָד הֵם נְשָׁמוֹת מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְלַמֵּד צְדָקָה, וְשָׁם לָתֵת . מָמוֹן לֹא נִמְצָא בָּרְשׁוּת שֶׁל אַף אֶחָד, צָרִיךְ לְהָבִין וְלִהְיוֹת בִּבְהִירוּת, זוֹ עֲבוֹדַת קוֹדֶשׁ לֹא לֶאֱחוֹז בְּאַף אֶחָד, לֹא לִדְאוֹג . הָרֶטֶט בַּלֵּב זֶה מֵהַחֲרָדָה, אַתְּ אוֹחֶזֶת בִּנְקוּדַת הַכֶּסֶף וְרוֹדֶפֶת מַצָּב בִּלְתִּי פּוֹסֵק . קַבְּלִי אֶת זֶה אֵיךְ שֶׁזֶּה, תְּחוּשָׁה שֶׁל בִּיטָּחוֹן שֶׁמָּה שֶׁקּוֹרֶה זֶה לְטוֹבָה . אֵיךְ לַעֲשׂוֹת פִּרְיוֹן עֲבוֹדָה ? אַתְּ נֶפֶשׁ טוֹבָה וִיכוֹלָה לַעֲזוֹר לַאֲחֵרִים...
אל הספר