346 | הכלים העדינים של הלב · אלומה לב כהן הַכָּרָה שֶׁל מֶרְחַקִּים כֹּה גְּדוֹלִים, עֲצוּמִים, וְזֶה כֹּה קָרוֹב . אָז אֵיךְ קוֹרִים דְּבָרִים עַל הַקַּרְקַע בִּן-רֶגַע לַמְרוֹת הַמֶּרְחָק ? מְלַאכְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא נָבִין, רַק נְבָרֵךְ מָה שֶׁמִּתְגַּלֶּה לָנוּ, וְהַחֲלוֹף שֶׁבַּנִּצְחִי יִתְחַבֵּר לְאוֹתוֹ זְמַן קִיּוּם, זְמַן מַעֲמִיק מְאוֹד . כְּשֶׁיֵּשׁ אוֹתָהּ הֲבָנָה מַעֲמִיקָה, רִקְמָה עֲדִינָה שֶׁמְּחוּבָּרִים אֵלֶיהָ— זוֹ תְּחוּשַׁת קִיּוּם מֵיטִיבָה, בְּרוּרָה, חִיבּוּר . יֵשׁ לָךְ מָקוֹם, אֲבָל אַתְּ צְרִיכָה אֶת מְקוֹמֵךְ פְּנִימָה, נָכוֹן ? בּוֹאִי תְּנַקִּי אֶת הָרַעַשׁ שֶׁבְּלִיבֵּךְ, וְנִיתֵּן לָךְ עוֹד קְצָת זְמַן, מְנַקִּים לָהּ אֶת הַמָּקוֹם מִבִּפְנִים, מְקַבֶּלֶת שֶׁפַע אוֹר . בחג שמחת תורה אחד, לפני שנים, אחרי ההקפות, השירים, הקידוש, סיום קריאת התורה והתחלתה מבראשית, ניגשו שני נערים בשיר האחרון, שיר הכבוד, ופתחו שוב מעגל של ריקוד והקפה של הבימה . הפעם היה זה מעגל שקט יותר . לאט לאט הצטרפו אליהם מתפללים נוספים בשקט, בעדינות . זו הייתה פרידה ר...
אל הספר