אלול · סוֹד קִיּוּם הַחַיִּים | 289 וּלְהַכִּיר בַּהֲבָנָה אֲשֶׁר מוֹדִיעָה עַל הַיֵּשׁ פְּנִימָה אֶצְלֵנוּ וְאֵצֶל כָּל אַחַת, זֹאת אוֹמֶרֶת : אַתְּ נוֹשֵׂאת מָה שֶׁאַתְּ נוֹשֵׂאת כְּמַתָּנָה מִשָּׁמַיִם . הַהֲבָנָה כָּאן נִמְצֵאת, עוֹלָה תָּמִיד, יְכוֹלָה לִמְצוֹא מָקוֹם לְבַד בְּאִם אַתְּ מַפְסִיקָה לְהִשְׁתַּדֵּל לִמְצוֹא סִיבָּה לַצַּעַר הָאִישִׁי, לַכְּאֵב, אֶלָּא לְקַבְּלָם כְּפִי שֶׁהֵם, כְּפִי שֶׁהִגִּיעוּ, אוּלַי לֹא בְּמִקְרֶה, בִּכְדֵי לְהַעֲלוֹתֵךְ עַל דַּרְכֵּךְ לְהַכִּיר שִׂמְחָתֵךְ . הָיִית צְרִיכָה לַעֲבוֹר הִתְרַחֲשׁוּת בְּחָסֵר כְּדֵי שֶׁתִּלְמְדִי עָלֶיהָ, הַלֵּב הֵבִין רִיחוּקוֹ מֵחִיבּוּרוֹ, וּמִשְׁתַּדֵּל כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר לְהָבִין עַצְמוֹ . לְחַכּוֹת לְעַצְמָהּ לַהַגָּעָה, נֶעֱצֶרֶת בִּפְנֵי הַכָּרָתָהּ לְהַחְלִיט עַל הֶמְשֵׁךְ דַּרְכָּהּ, כְּבָר לֹא הָעִיכּוּב יִהְיֶה בְּעִנְיָינָהּ, אֶלָּא תִּפְתַּח לִיבָּה לְעִנְיָינָהּ וְהוּא יִיפָּתַח . זֶה לֹא הָרֶגֶשׁ הָרָגִיל, הַמִּתְרַגֵּשׁ תַּחַת דְּמָעוֹת וְנֶאֱבָק, אֶלָּא רֶגֶשׁ נוֹכֵחַ, מִשָּׁם צְאִי, כִּי זֶה נִמ...
אל הספר