280 | הכלים העדינים של הלב · אלומה לב כהן תַּקְשִׁיבוּ הֵיטֵב, הַנְּשָׁמָה שֶׁלָּכֶם תִּשְׂמַח : אֵין רַק שֵׂכֶל, יֵשׁ אֶת הַפְּנִימִיּוּת הַנִּפְלָאָה שֶׁמַּקְשִׁיבָה וּמְבִינָה טוֹב, הִתְבּוֹנְנוּת פְּנִימִית אֲמִיתִּית כְּדֵי לִמְצוֹא אֶת הָאוֹר . גַּם מַרְכִּיב עוֹמֶס קָטָן שֶׁיּוֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ וְהוֹפֵךְ אֶת הַכּוֹל לְאִי-סֵדֶר, לְמַעֲשֶׂה מִשְׁתַּתֵּף בְּחֶלְקוֹ בַּתְּנוּעָה שֶׁל כּוֹחַ הַחַיִּים . הֲבָנַת הַמְּיוּתָּר מִתְחַבֶּרֶת לַהֲבָנָה יוֹתֵר עֲמוּקָה, זֶה שַׁיָּיךְ לְעֵץ הַחַיִּים, לֹא לְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע . מִי שֶׁחָכָם בְּנַפְשׁוֹ מִשְׁתַּיֵּיךְ לְעֵץ הַחַיִּים, מִי שֶׁזּוֹכֶה לַהֲפוֹךְ אֶת הַמְּיוּתָּר לְטוֹב, כָּל יוֹם בִּמְלַאכְתּוֹ, מִשְׁתַּיֵּיךְ לְעֵץ הַחַיִּים . טְמוּנִים בּוֹ הֲבָנָה, רֶגֶשׁ, רָצוֹן, הוּא חַי דֶּרֶךְ הַחִיבּוּר, אָז מַחְשַׁבְתּוֹ לֹא שַׁיֶּיכֶת לַגַּשְׁמִיּוּת, יֵשׁ הִתְקָרְבוּת לַנְּשָׁמָה, לַנֶּפֶשׁ הַפְּנִימִית . יֵשׁ שֶׁמְּקַבְּלִים אֶת זֶה חָזָק, וְיֵשׁ שֶׁמְּקַבְּלִים לְאַט לְאַט, הַמִּבְנֶה חוֹזֵר, נֶחְשָׂף, כִּי מִתַּחַת לַקְּלִיפּו...
אל הספר