262 | הכלים העדינים של הלב · אלומה לב כהן הָרִיב בָּא מֵחוֹסֶר הֲבָנָה, הָרִיב זֶה כְּמוֹ לִזְרוֹעַ בַּקּוֹצִים, אֵין שֶׁקֶט בַּנֶּפֶשׁ, יֵשׁ פַּעַר . קוֹדֶם לִבְדּוֹק אֶת הָרָצוֹן לִסְגּוֹר אֶת הַפַּעַר, הַאִם יֵשׁ אוֹ אֵין רָצוֹן . מִחוּץ לַתְּפִילָּה לִשְׁלוֹם בַּיִת — יֵשׁ לַעֲשׂוֹת גַּם הִשְׁתַּדְּלוּת, כִּי מְבַקְּשִׁים לְהַעֲבִיר שֵׁמוֹת לִתְפִילָּה וּמַמְשִׁיכִים לָרִיב . יֵשׁ תְּפִילָּה וְהַכָּרָה לַהִשְׁתַּתְּפוּת הָאִישִׁית בָּרִיב, מָה אָנוּ מַחְסִירִים בַּלֵּב וּבַהֲבָנָה, בָּרְצוֹנוֹת יֵשׁ גַּם דְּרִישׁוֹת מֵעֵבֶר לַמְּצִיאוּת . בְּרֶגַע שֶׁיֵּשׁ הַכָּרָה לַתִּיקּוּן, הִנֵּה הִתְקָרְבוּת וְאָז הִסְתַּכְּלוּת חֲדָשָׁה עַל הַמְּצִיאוּת כְּפִי שֶׁהִיא, וְלֹא מֵעוֹמֶס נַפְשָׁם . לִקְלוֹט אֶת הַטּוֹב שֶׁבַּשֵּׁנִי וְלֹא לְהִתְנַגֵּשׁ עִם הַמְּיוּתָּר . קוֹדֶם כֹּל — מַפְסִיקִים לְהַאֲשִׁים . לְהַסְבִּיר כָּל דָּבָר כִּי רְחוֹקִים . הַהִסְתַּכְּלוּת שֶׁל מָה חָסֵר לַשֵּׁנִי — זוֹ אַשְׁלָיָה שֶׁהִיא שְׁלֵמָה וְהוּא בְּחָסֵר . הַמִּפְגָּשׁ זֶה לֹא לְתַקֵּן אֶת הַשֵּׁנִי, הַמִּפְג...
אל הספר