252 | הכלים העדינים של הלב · אלומה לב כהן לְהַחְזִיר אוֹר לַבַּיִת . הַיָּדַיִים הַמְּבוֹרָכוֹת לְהָכִין מָזוֹן שֶׁאָמוּר לִהְיוֹת בְּפֶה הַיְּלָדִים וּבַעֲלֵךְ וְשֶׁלָּךְ . הַיָּדַיִים קְשׁוּרוֹת לַמּוֹחַ, נֶפֶשׁ פְּעִילָה מַעֲבִירָה גַּם לַיָּדַיִים . תִּהְיוּ בְּרוּכוֹת, יוֹדְעוֹת לַעֲשׂוֹת בִּבְרָכָה . אִם יֵשׁ מִשְׁפָּחָה שֶׁרוֹעֶשֶׁת הָאוֹכֶל יִהְיֶה מַר, הַצֶּמַח לֹא יִצְמַח . בְּבַיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שִׂמְחָה הַכּוֹל פּוֹרֵחַ וְצוֹמֵחַ . אִישָּׁה יְכוֹלָה לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת, לוֹבֶשֶׁת בִּינָתֵךְ, תֵּדְעִי לְהִסְתַּכֵּל בְּעֵינַיִים אוֹהֲבוֹת גַּם עַל בַּעֲלֵךְ, יְלָדַיִיךְ, וְהָרַעַשׁ בַּחוּץ אֵינוֹ עִנְיָינֵךְ . אִם יֵשׁ לָהּ יְלָדִים עֲצוּבִים, מָה שֶׁהָיָה — הָיָה, הִיא יְכוֹלָה לָקוּם עַכְשָׁיו וּלְשַׂמֵּחַ אֶת יְלָדֶיהָ . אֵיךְזֶה תִּינוֹק, מַחְזִיקָה אוֹתוֹאִימָּא עַצְבָּנִית, יָכוֹל לִבְכּוֹת שָׁעוֹת בְּלִי סוֹף, מַחְזִיקָה אוֹתוֹ אִימָּא חֲמִימָה, הוּא יֵירָגַע וְיִהְיֶה שָׁקֵט, שָׂמֵחַ וְתוֹסֵס . אֵיךְ יוֹדֵעַ תִּינוֹק בֶּן יוֹמוֹ ? מֵהַהִסְתַּכְּלוּת שֶׁל אִמּוֹ עָל...
אל הספר