200 | הכלים העדינים של הלב · אלומה לב כהן עַל מְנַת שֶׁהַמִּבְנֶה לֹא יִהְיֶה רָעוּעַ בְּאַשְׁלָיָה אֶלָּא חָזָק, יַצִּיב וּמִתְפַּתֵּחַ מֵעַצְמוֹ, חַי וּפָעִיל, נוֹשֵׂא הַרְבֵּה תִּיקּוּנִים מַעֲשִׂיִּים . לִבְדּוֹק אֶת הַמִּבְנֶה בְּעִיּוּן רַב יוֹם-יוֹם . זֶה לֹא מִבְנֶה מְשׂוּרְטָט, אֶלָּא מָלֵא חַיִּים . אחת השאלות המתנגדות שבהן נתקלתי בתחילת דרכי כמלמדת הייתה קשורה למושג 'מִבְנֶה', שלא הצלחתי להגדיר עבור השומעים . הדרישה להגדיר אותו במדויק הותירה אותי ללא הסברים, ותחושה שאני לא ראויה כיוון שלא מצאתי את המילים הנכונות . מאוחר יותר הבנתי, תוך עיון בעושר החלקים, שאת אותה שאלה בדיוק — מַהוּמִבְנֶה — שאלה ימימה את הלומדות והלומדים בכמה וכמה שיעורים, וזוהי כנראה הגדרה שהולכת ומתפתחת לאורך הלימוד . בזכות הגילוי הזה בתוך החומר, חוויית ההתנגדות שהלכה איתי זמן רב שככה מעט . ימימה ביקשה מהלומדות והלומדים להגדיר את המבנה מתוך הבנתם האישית, ורוחב ההגדרה של המבנה תפס נפח וגוונים שונים . כמו בכל מושג בלימוד, אין תשובה אחת נכונה, כל הגדרה של המבנה תהיה קטנה מסך מה שהוא באמת . בשביל לבנות מבנה אי...
אל הספר