46 | הכלים העדינים של הלב · אלומה לב כהן מְמַהֲרִים לִרְצוֹת לְהַשִּׂיג תּוֹצָאוֹת . רָצוֹן מוּפְרָז אוֹ רָצוֹן קָטָן קַיָּימִים בִּגְלַל חֲלָקִים שֶׁמַּחְסִירִים . הַתִּיקּוּן מַחְזִיר אֶת הָרָצוֹן הַהַכָּרָתִי לְקִיּוּם, הָרָצוֹן הַהַכָּרָתִי לְהַגָּעָה לַיֵּשׁ, לַמַּהוּת, לַמֶּרְחָב, לַקַּלּוּת, לָאֶפְשָׁרוּת . בָּרֶגַע שֶׁיֵּשׁ תּוֹצָאָה הָרָצוֹן גּוֹבֵר, מִתְחַזֵּק, נִמְצָא נוֹכֵחַ . צָרִיךְ לְהָבִין אֵיךְ הָרָצוֹן הַהַכָּרָתִי צוֹמֵחַ . בהתאם לחלקים הנמצאים בתוכנו, חזקים וחלשים כאחד, כך גם הרצון . לחלקים החזקים שבנו יש רצון חזק, מוביל, שיודע לברור את העיקר מן הטפל ויודע לא להתקבע על מה שטרם קרה אלא לראות מה כן מתקיים כבר . זהו רצון שיודע למצוא דרכים יצירתיות להגשים את מה שמבקש לקרות . לחלקים החלשים בתוכנו יש רצון חלש שמקורו בבהלה . זה מתעתע, כי רצון חלש יכול להרגיש דווקא בהול יותר להשיג ולהגיע, בהול להכתיר את עצמנו כלא-עמוסים, בהול לברוח מרגעי החולשה ולפתור את הבעיות . רוֹצִים לְהַשִּׂיג אֶת מָה שֶׁנָּחוּץ לָנוּ : אֵיךְלְהֵירָאוֹת חֲזָקִים, לְהֵירָאוֹת בְּסֵדֶר, לְהִתְקַבֵּל וּלְ...
אל הספר