ה ס י כ ו י י ם ל ה ת ק ד מ ו ת מ ו ס ר י ת 199 לפיה ; והמלכה, שכוחה תאם את קסמיה, פעלה מתוך בושה . הבה נתרכז בפרספקטיבה של המלכה . התגובה שלה הייתה כמו התפרצות געשית : מלכותית, בלתי ניתנת לעצירה ואדישה למוסר . ברגע שההתרגשות שלה נרגעה, השקט חזר והחיים התחדשו . אבל למה ההתפרצות ? אם נבין את ההקשר הרגשי שהניע את תגובתה, תהיה לנו הבנה טובה יותר הן של בושה והן של התקדמות המוסרית . התגובה הראשונה שלנו להתנהלות המלכה עשויה להיות שהתוכנית לרצוח את בעלה הייתה תגובה אלימה ולא מידתית למזימתו הוולגרית . היא בהחלט זכתה ליחס רע, אבל לא במידה שדורשת רצח . חוסר ההתאמה של התגובה הראשונה הזו נובע מהשקפה פשוטה מדי של בושה : אנשי לידיה רגישים בנוגע לאפשרות שהם ייראו בעירומם, המלכה נראתה כך, היא התביישה, מן הראוי שהיא תכעס על בעלה, אבל לא יותר מזה . מאחורי קו המחשבה הזה מסתתרת ההשקפה שבושה היא הפרה של מחויבויות רופפות לערכים כמו הגינות, כבוד ונאותות . נקרא לתפיסה זו של בושה "בושת ההגינות" . כך אנחנו מרגישים בדרך כלל כשחודרים לפרטיות שלנו . ובצדק מניחים שאף שהיא חשובה, הגינות אינה בעלת חשיבות מוסרית רציני...
אל הספר