גרסת המוניזם השנייה: ערכים ברי חליפין

104 ה מ ו ס ר י ו ת ש ל ה פ ל ו ר ל י ז ם הוא טוב יותר, והשוואה בין שני ערכים כלשהם היא פשוט עניין של חישוב כמות ההנאה היחסית ביניהם . כך ש"בהיות מנת ההנאה שווה, סיכת נעץ טובה כמו שירה" . הגָלמִיוּת של השקפה זו ברורה . היא אינה מכירה בכך שההנאות שונות לא רק בכמות אלא גם באיכות : בעוד שכמות ההנאה שאנו מפיקים מערך נתון אכן רלוונטית לערך שאנו מייחסים לו, כמות קטנה של הנאה מסוג אחד עשויה לגבור על כמות גדולה של הנאה מסוג אחר ; גם מידת גיוונו של מבחר הסוגים השונים של הנאה משפיעה על מידת הערך שאנו מוצאים בהנאה מסוימת ; אנו נהנים מתענוגות שאינם ראויים להערכה ; ופרט להנאה יש דברים רבים אחרים שאנו מחשיבים בעלי ערך . איננו יכולים אפוא להשוות באופן הגיוני ערכים מתנגשים רק על בסיס כמות התענוגות שניתן להפיק מהם . אף על פי כן, מאלף להתחיל את בחינת הגרסה הזו של מוניזם עם השקפתו של בנתם, משום שחסרונותיה מאלצים את המוניסטים ללכת בכיוון מסוים, וכפי שנראה, בסופו של דבר לכיוון שאי אפשר להצדיקו . ג'ון סטיוארט מִיל שיפר את עמדתו של בנתם בכך שהכיר שהנאות שונות גם באיכותן . הוא עמד בתוקף על כך שיש הנאות גדולות...  אל הספר
כרמל