גילוי אני ממשי-יוצר 331 מעבר מסימפטום שניתן לפענחו באמצעות התייחסות ללא-מודע המובנה 174 קרי, 173 אל ראייתו כשמץ מאופן ההתענגות המיוחד של הסובייקט, כשפה, מגע עם גרעין הלא-מודע הממשי . מקורו של האחרון מצוי בנקודת המפגש בין הממשי לסמלי, הוא נשזר בסמלי אך חסין מפני השפעתו בשל מהותו המתענגת — סימן ממשי או טירופו של הכתב . לא זו בלבד שאין הוא דורש פתרון אנליטי כלשהו, הסינטום הוא זה שהופך את החיים לאפשריים בכך שהוא מארגן את ההתענגות בדרך ייחודית . משימתה של האנליזה הופכת להיות להזדהות עם הסינטום כצידה למלאכת החיים, כלומר, רדוקציה סמלית המגלה בכוח היצירה מרחבי המצאה אישיים . הסינטום, מוסיף אוונס, מציין אפוא נוסחה בעלת משמעות החוצה את האנליזה בתור גרעין של התענגות החסין מפני השפעתו של הסמלי, ועדיין כזה שממתין לסובייקט לאורך כל התהליך כולו . אנו מכוונים אל הסינטום בפרקטיקה שמצביעה על אפשרותו בסובייקט, ואינה מפרשת בדומה לאיווי לא-מודע ( ממשי ) שמתפרש בכוחו היוצרני . לפרש כמו הלא-מודע ( המובנה כשפה ) זה להישאר בשירות עקרון ההנאה, מורה מילר . מוסיף לוראן : לכוון אל הסינטום זה להדגיש, לחזור למסמנים,...
אל הספר