גילוי אני ממשי-יוצר 327 כאי-היות המועלה לדרגה של אחדות, בגדר היות ( או ( אי ) היות ) הזהה לעצמו גופא : "אני זה אני" שאינה אלא זהות טאוטולוגית הנושקת לאין 153 שמילר יגדירה כהתענגות אין-סופית ומוחלטת — להיות עצם סוף, הדבר שהתעלה על עצמו . אני ( אנ ) אורגני — האחרות הבלתי מפוענחת או השלילה המוחלטת, • טמונה בגרעין של תשוקה, שהגל הגדירו כטבע אנאורגני ואוניברסלי של החיים המסתפק כתודעה עצמית מתודעה אחרת . כלומר, שיח בין חיים ומוות המתגלם ברוח האני, שנוכח כאן ועכשיו מעבר למראית 154 פרויד תרגם זאת לכורח החזרה של דחףהעין וודאות החושים . 155 הדחף התבוני, טוען הגל,המוות אל האנאורגני, אל הדומם שקדם לחי . 156 קרי, מתמיר ( משים-לעל ) את החומרי, את הנתפס, לממד שאינו גשמי . שפה שמולידה את עצמה כמופע בר-קיימא המתפוגג עד ליסודותיו, עד ליסוד ממשי ( אנאורגני ) , הטבוע בגוף-חי ( אורגני ) כמושג, כתכלית, כיציר ( “ formative generation “ ) . האלמנט החוץ-אורגני ( הנשלל, הדחוי ) מהווה תכלית ראשיתית של התייחסות ( לשון אובייקט מייסדת ) , החוזרת ומתגשמת באני יצרני במובן בו "החוץ הוא הביטוי של הפנים", שכן, מה שניבט ...
אל הספר