גילוי אני ממשי-יוצר 313 המיתית, מכיל בתוך עצמו את שלילתו — בשורת הלידה החדשה . בלב-ליבה של יצירת לוין עומדת תחושת העולם הקרנבלית, וזו מכילה במבנה העומק שלה את שלילת עצמה . הפסיביות ( או חוסר האונים נוכח המוות ) ממצה את 80 איננו אלא היפוכם של הערכים הקרנבליים, אבל גם את המשכם הדיאלקטי . עדים למושג השלילה המכוננת שציוו ללוין הדיאלקטיקה ההגלית והקרנבל הבכטיניאני — שלהוב פסיבי מברא ובורא ( הקרנבל הדיוניסי אליבא דניטשה אינו נפקד ממקורות ההשפעה על כתיבתו של לוין ) . חצייה זו של גבולות וחתירה מתמדת נגד אופוזיציות בינאריות, כותב נגיד, אופייניות לכתיבתו 81 של לוין, ומהוות את אחת מאושיות מבנה העומק של יצירתו . בעולם הלוויני אין עבדים ואדונים קבועים, כי אם כללי משחק קבועים 82 עם שחקנים המשתנים כל אימת שמתחלפת סצנה על אותם הקרשים . הדיאלקטיקה של יחסי הכוח נשמרת ומתקדמת ליעדה : "תן לחיים לצעוק, 83 שכן, הזרם הדיאלקטי, שולל, קוברלמתים להירקב, תן לקברן לנצח", ומוליד מחדש . לוין, כותב חמדאן, מאחד לכדי כרונוטופוס ( בלשונו של בכטין ) בין תמונות ממרחב וזמן שונים, ויוצר הקבלה נדירה וצורמת בין 84 בייחוד בין...
אל הספר