290 האיווּי ל ( אי ) היות בפסיכואנליזה יוצר פער בבשר של העולם, ריק, void , ממחישה גולן, באותו מקום שהיה בו משהו . ומה שגורם לנו לומר שהיה שם דבר כלשהו הוא העובדה שעכשיו 904 האובייקט, ישנו שם לא-כלום . זהו ההיעדר, החסר המעיד על האובייקט . או אובייקט a , מבאר לאקאן, הוא חלק זה של הבשר שלנו [ . . . ] חתיכת בשר שנקרעה מאיתנו [ . . . ] שבהכרח נשאר תפוס בפורמליזם הלוגי ( לפחות כסימן ) ; אובייקט שמתאווה לגוף ה-אחר, ואין להבינו אלא כאיווי שמימושו ( באקט ) 905 הוא הופעת הסיבה — אובדן ה-אחר שמסתמן בהפקת החתך הבשרי הזה . ובמילותיו של ז'יז'ק זהו החתך, או הנצח, שתומך בממד הזמניות ומפעיל 906 שנאמר, ליטרת הבשר שלאותו כרצף של ניסיונות כושלים לתפוס אותו, היוצר יש מאין . בסמינר ה- 14 מגדיר לאקאן את כורח החזרה היוצר יש מאין דרך הפונקציה של התו האונרי, שהוא המנגנון הבסיסי של האקט . היינו, תנועה של חזרה מטונימית ונספרת, ממנה מגיח הסובייקט שונה, כמי שיכול להעיד בפעולתו על האין, על נישולו הוא . המצב הראשון, כאמור, הוא שהופך למצב שעליו חוזרים ובשל כך הוא אובד כמצב מקור . המשורר, החוקר, משתכנים בבית הישות, אלי...
אל הספר