2.2.2.4 אקט הפירוש — מדע ופואטיקה

מדרגות לאני ממשי — שלילה ואקט 275 בהתרוקנות האפקט המייצג של המסמן נשאר הייצור הצרוף של התענגות ההצפנה שלא מַפְנה לדבר, שלא קוראת לשום אפקט של משמעות . על ידי כך נותרת פתוחה הדרך לפענוח אינסופי אשר אף פעם לא יצליח להימדד 828 על ידי אפקט של אמת . הפענוח או הפירוש של האין-סופי מתגלם בעונג פרטיקולרי הבא לידי היכתבות, לדברי מילר . האנליזה דורשת את המילה ( ריפוי בדיבור ) מכיוון שבניגוד לכתיבה ( ריפוי בשפה ) המילה מכניסה מחדש את אפקט המשמעות . אלא שהמילה ככזו ( לשון הסובייקט ) נושאת בחובה ויתור על ההתענגות — על דבר שאותה אות, הקושרת בין מסמן להתענגות באותם הסוגריים ( S1 — a ) , לא מוותרת כלל . המילה מצד האנליזנט מהווה גבול / חיתוך בין ההתענגות והמובן, בין האפקט של האמת והייצור של העונג . מצד האנליטיקאי ישנה כתיבה, כך שהפירוש עצמו נע עם התכוונות אל הכתוב, שהינו התשובה של הכתיבה למילה . מהרגע שמפרשים תוך כדי משחק בכפל המשמעות המסמני ( התענגות ההצפנה או ריקון השיח ) , 829 קרי, "המצע החומרי ארכאימפרשים דרך הכתיבה על ידי מה שהינו אות, 830 המילה בשיח, כותב מילר, מכשילה את הסובייקטשהשיח לווה מהשפה" ...  אל הספר
כרמל