208 האיווּי ל ( אי ) היות בפסיכואנליזה בדרכו את עבודת הפרקטיקה . לבעייתיות של הרשות המוסרית התייחסו במאה ה- 19 הגל וניטשה . הגל — ל ( אי ) היות בממד המוסרי האידיאל הנגזר מהתבונה אינו מובן מאליו, הוא הבטחה בלבד הנושאת 468 כלומר, אין הוא אלא אמת הנגזרת מאובדנה : כל מה שאבד בדרך אליו . "אידיאליזם ריק" הנמלא בייצוגי חשיבה שגורלם נתון אף הוא לעקרון השלילה או להדחקה . רוצה לומר, התבונה מתבוננת במה שחומק ממנה — "באוניברסלי", במובן שאינו אלא אני הנתקל באי-היותו מעבר לתפיסה הפשוטה של החושים והטפות המוסר . כי "טבעו של מה שהגדרנו הוא לאבד את עצמו בניגודו בדרך חזרה לעצמו" . ההתבוננות תוך כדי תנועה מפוררת את טבעה ( הנוטה לוודאות ) לצורה של היות, קרי, הינגעות בשלילה מכוננת, "בהיות-עבור-עצמו [ . . . ] כמודעות פעילה ויוצרת" ( - acting consciousness ) , אותה משייך הגל לפילוסופיה הספקולטיבית . זו מודעות 469 לאחרוּת האבודה שמתגשמת ומתגלה כזהות נשללת ונבדלת במציאות . בנקודה זו של אחדות השלילה חוברים, לפי הגל, כוחות ודחפים עם 470 המוסר ככזה נתבע ומוצָא לפועל על ידי כוח-על אדנותיציוויי המוסר . בתודעה, כוח ב...
אל הספר