148 האיווּי ל ( אי ) היות בפסיכואנליזה שלילה של השפה בניסיון ממשי, ניסיון הקשור אצל שניהם למושג של "מות האלוהים" כאירוע מכונן ויוצר . נוכחותו הממשית של מות האל, טוען יוז, 125 ומדובר בשפה ממשיתמבצבצת אצל שני ההוגים מתוך סדקי השפה והדיבור . כפי שכתב ניטשה : "אני בהחלט חושש שלא נוכל לעולם להשתחרר מאלוהים, 126 ואמר לאקאן : "ככל שהדברים יאמרושכן אנו עדיין מאמינים בדקדוק" . 127 ופירושו של דבר שאת השפה אי-אפשרההיפותזה על האל תתמיד להיות", 128 להרוג באמת . השפה של ניטשה היא שפה קיומית — "לשבור את המילה", שפה בעלת אופי אסתטי שפונה לחירות היצר וההיות האנושי, כמוה כהיות 129 שנקבע על סמך המצאה סינטומטית, כפי שלאקאן הניח שנים מאוחר יותר . ניטשה לא חקר את השפה אלא המציא שפה שתדבר את הבלתי אפשרי באמצעות הגרעין המבעבע והיוצר ( לא-מודע ממשי-דיוניסי ) שנמצא מתחת, או זה שחורג מהמעטה הנפשי ( מעטה של לא-מודע חלומי-אפוליני ) , גרעין שנוגע בפונקציית האל . זוהי שפה דו-ראשית, מחד גיסא חלום קונקרטי של האל הטרנסצנדנטלי, ומאידך גיסא אל שבמותו ציווה לאדם עולם אימננטי 130 כתב פוקו : שנדחף להתגשם . היה זה ניטשה שהצי...
אל הספר