מבוא לממשי — קליניקה ולא-מודע 121 אקט שהוא אבן פינה במעבר לקליניקה ממשית . לא-מודע ממשי הוא מה שחורג מלא-מודע שמובנה כשפה, כלומר, הוא מתעלה מתוך השלילה ומושם-לעל כמציאות חדשה בשפה, וכסימן של תודעה עצמית משוחררת . מושג השלילה הוצג באופן חלקי בשער המבוא . בשער השני המושג 'שלילה מכוננת' יפותח וינותח מצד הפילוסופיה של השלילה ומצד הפילוסופיה של השפה, ויחד עם הבסיס הפסיכואנליטי, שהונח במאה ה- 20 , ניתן למקם קליניקה ממשית בת זמננו, פרקטיקה שמתייחסת להתמוטטות הסובייקט וחותרת לגילויו של אני ממשי-יוצר . נוכל להראות עתה, עם סיומו של המבוא לממשי עד כמה השלילה בדיאלקטיקה ההגליאנית, בה נפתח את הדיון בפרק הבא, מקבלת מעמד חיובי של שם, זהות ודרך, כפי שנטבע במושג ל ( אי ) היות . השלילה אצל הגל, מבאר יובֵל ב"הקדמה לפנומנולוגיה", מסוגלת להוליד תוצאה חיובית קבועה — אבל לא כמנוחה אינרטית ( פסיבית ) אלא כפעילות, כלומר, כתהליך חוזר-על-עצמו של שלילה וחיוב, הסובב על תבנית רציונלית מסוימת ובונה אותה . השלילה ושלילת השלילה חוזרת אל עצמה ברמת 673 ביטוי גבוהה יותר, ומגשימה את התבנית המושגית העומדת ביסודה . כלומר, ל...
אל הספר