מבוא לממשי — קליניקה ולא-מודע 109 592 וממשיך את הרעיון 591 מילר משתמש במושג גוף-מדבר,מודע זה מדבר" . החשוב של המפגש בין הסובייקט לעולם שטבע לאקאן — עולם שמדבר 593 לקול הממשי שבוקע מגוף-מדברעונג בגוף ומניע את פעולת הדחף . מוסיף ומתייחס מילר, שטוען כי הפסיכואנליזה התעניינה בגופים שהפסיקו לציית לידע הנמצא בהם, אותו "ידע טבעי" שמהותו היא השימור העצמי של הגוף . הוא אומר כי "עם פרויד האמת התחילה לדבר בגוף-מדבר, לדבר 594 היינו, קולו של "המוות שמנציח את הגוף החי באותהבדיבור ובגוף" . 595 מדובר אפוא נשימה שבה הוא מקפיא אותו [ . . . ] ונפתח לחיים מסוג אחר" . בדיבור גוף שמשנה מציאות, דיבור שהינו מוות מסמני, אבולוציוני ויוצר כאחד המקביל להישרדות המינים בטבע . מוסיף מילר שהאירוע היסודי בגוף הוא הנגיעה בשפה ושהמסמן הוא סיבת ההתענגות . מכאן הוא שהסימפטום 596 במובן בו הגוף מדבר את מה שהשפה לא מתקשרת . הוא אירוע בגוף, בסמינר ה- 20 מצביע לאקאן על יחסי גומלין מהותיים בין ההוויה, המחשבה וההתענגות, שזה למעשה תיקון לקביעה של דקארט שההוויה, 597 כלומר, ניתן להפריד אתאו ההתקיימות, נשענת על המחשבה בלבד . ההוויה ...
אל הספר