104 האיווּי ל ( אי ) היות בפסיכואנליזה תוצר של השיח ואינו מיישר קו עם התכתיבים הקולקטיביים, אינו מוכן לשום חליפין אלא אוטיסטי . בין שהלא-מודע עונג קשור לדמיוני ובין שלא, הוא מהווה את הליבה הממשית ביותר של הסינגולריות של כל parlétre המתענג בללשון . מדובר בסובייקט שהתנשל לדיבֵר גוף, והכוונה ל"סובייקט 553 מכאן הנוסחה 552 המכונן בלא-מודע, שהוא ידע ללא סובייקט . ממשי", המופיעה ב-“ Lʼétourdit " המנסה לנסח, לפסק, את הבלתי ייאמר של הסובייקט, ובכך הופכת על פיה את התזה הראשונה בדבר שלטון הסמלי, 554 זה מפנה שמציבבמובן בו "האומר מגיע מהיכן שהממשי פוקד על האמת" . במקומה של ההיפותזה של הסמלי כאדון את ההיפותזה של הממשי כאדון 555 אלא שפוקד על הסובייקט, אותה מכנה סולר — "דיברות ההתענגות" . 556 כפי ש"החסר שלשהידע ללא סובייקט הוא למעשה "אדון ללא אדון", 557 היינו, ידע בלתי ניתן לשליטה,החסר עושה את הממשי" לדברי לאקאן . שהרי גם הדיברות בחומר, כפי שההיסטוריה מלמדת אותנו, גורלם להישבר לכדי מסר אוניברסלי מכונן . זוהי ההיפותזה הלאקאניאנית שהודגשה בשנת 558 שנוסחה כבר קודם לכן בהוראתו, וקובעת 1973 בסוף סמינר ה- ,...
אל הספר