מבוא לממשי — קליניקה ולא-מודע 101 מחליפים אחת בשנייה מחשבות שווא שהבנינו בכדי לחמוק מפיסת אמת 529 היסטורית, אמת המופיעה בשיגעון, כמו בחלום, שקרובה לאמת חומרית" . במאמרו על "הלא-מודע" מבחין פרויד בין הלא-מודע המודחק לבין לא- מודע שאינו נענה לכללי ההדחקה . בהתייחסו לפסיכוזה מכוון פרויד ללא- מודע שהגוף הוא דיבורו, שפה אידיוסינקרטית : "הדיבור הפסיכוטי נעשה 531 530 היינו, דיבור שמתגשם בשפה חומרית כדברי סולר, לשון-איברים", במובן של התפוררות הלא-מודע הייצוגי . רוצה לומר, פוטנציאל יצירתי שנכשל במקרה של הפסיכוטי להציב את הסוגריים בנוסחה ל ( אי ) היות, ומאיין בשל כך את ההיות ככזה : "המילים אינן חופפות את העצם [ . . . ] מוצג 532 במובן של "חשיבה בה נוהגים בעצמים מוחשייםשלא הולבש במילים", 533 היינו, בליל ובלבול מושגי של ניתוק / היתוך ביןכאילו היו מופשטים" . המוצג לייצוג, שניתן לתארו כהתפשטות המילה עד לשד העצם — מילים כעצמות, כמסמרות — שפה חומרית . המסמן-מסומן הסוסריאני אינו פועל 534 המקרה כאן כהלכתו, ובתרגום הלאקאניאני : "מסמן הממולא במסומן" . של הפסיכוזה מסייע בידי פרויד להבחין בין שני לא-מודעים :...
אל הספר