90 האיווּי ל ( אי ) היות בפסיכואנליזה 460 או מסמן ראשון ( קו בדוי ) שהופך למסמן של החסרלבוא, הסמל הפעיל, 461 קרי, הבלתי אפשרי באקט שאינו אלא כחומר ביד היוצר . בסובייקט, תנועת הדמיוני היא תנועת מטוטלת בין פנים לחוץ הרושמת גבול לסובייקט, גבול נזיל בשל תלותו בדימוי . תנועת האקט היא מהלך 'רגרסיבי- פרוגרסיבי', תנועה שפורצת גבול ומגדירה את הפרט הבודד כאני, שזהותו 462 וזהו שמו — שםזהה לגוף-מדבר-ישות ( הסובייקט הממשי — parlétre ) , פרטיקולרי ונבדל . לעשות לעצמך שם אינו כינונו של הסובייקט, שהוא תהליך ארוך, מתמשך ונתון לזעזועים, אלא תוצאת הגילוי באקט כפי שיכול להעיד על כך היוצר, אם כהתרחשות חד-פעמית : "פעמים הרבה אחר-כך 463 או כרעשי אירעו שנפל, ואילו מנוחה שכזו לא מצא בשום נפילה" ( עגנון ) , 464 משנה : "אני לא מחפש אני מוצא" ( פיקאסו ) . מסורות המדגישות את התהליכים הסובייקטיביים של התפיסה והתודעה קרובות למחשבת הממשי של לאקאן . היידגר, מממשיכי הזרם הפנומנולוגי ומאבות האקזיסטנציאליזם, מציב את ה- Dasein ( היות-שם ) כמי "שהננו האיש שבפליאתו בפני העובדה הריקה שאנו ישנם במקום שלא נהיה, הציבה 465 ההיות...
אל הספר