54 האיווּי ל ( אי ) היות בפסיכואנליזה 253 סמל השלילה הפרוידיאני הוא ביטוי נוסף לסימן שפתיסימן סרק מדומה . של "נצנוץ מחשבה" של האני, הבזק אונטולוגי שנדחה מהמבנה הנפשי אך 254 חוזר לאדם מבחוץ וחודר את מנגנוני ההדחקה התרבותיים . כותב מילר בספר 'הביולוגיה הלאקאניאנית' : יחד עם צהלת הפעוט אל מול השתקפותה של דמות גופנית שלמה קיימת היבקעות ( dehiscence ) של הגוף המשתקף — אי שלמות, פגם, פער, בשל אי מותאמותו של האורגניזם האנושי לסביבה ( למציאות ) , שהמבנה שלה קדם לו . הסובייקט מוצא את עצמו סובל משני גופים חסרי התאמה — האורגניזם הממשי וגוף הבבואה, או הגוף האורגני והגוף האספקלרי שאנו פוגשים בהם החל משלב המראה . במילים אחרות, מצד אחד הגוף החושני ( אני בבואה ) , ומצד אחר הגוף התענגות ( אני ממשי ) שאינו מציית לאני המדומה — לסובייקט, ומוחסר מן 255 והוא אותו גוף מדבר בטענת כפל הלא-מודע . השלטון של הנפש, בדמיוני היחסים מבוססים על זהות ( אשלייתית ) — "אני כמוך, כמו 256 שכן, ה-אחר ( אחרות השפהשאתה אומר" : דמיון = אהבה, שונות = שנאה . המסומלת ) הוא הבדל, ולכן אינו יכול לשקף אותי בשלמותי . אי לכך, אומר לאקא...
אל הספר