40 האיווּי ל ( אי ) היות בפסיכואנליזה 159 במלאכת 158 ובמעשה האמנות,כיצד נוצר היות מאין בפסיכואנליזה, 161 אַין שאיננו ללא אובייקט, 160 ובאני טהור שחורג מהמובן מאליו ? החיים, 162 כיצד, אם כן, להיות אובייקט יכול להתרחש כאירועאובייקט נוכח-נפקד . שמכונן אני ? מהו אותו אובייקט בשפה ובקליניקה ? אובייקט חיצוני או אובייקט פנימי ? או אובייקט שבתנועת החריגה העצמית קנה לעצמו שם ומקום ? בשלב זה נאמר שזהותו של האובייקט הפסיכואנליטי שנבחן במחקר מתכוון לגוף מדבר — מקדם התענגותי בשפה, "עצמי שנצטמצם 163 קרי, אני שאיבד את עולמו הסובייקטיבילכדי נקודה חסרת ממדים", 164 או אני-עולם שנוגע בגבול של אי-היותו, ועתה הואומצא עולם ומלואו, אפשרות עבורו להיות . ובנוסח ההגליאני פירושו של דבר הוא "להיות 165 שאלות אלה עולות מתוך היסודאובייקט המוּצָא מעולם ושומע עולם" . הבין-תחומי שנמצא בבסיסו הקליני של המַעבר לאקט, ובכל אירוע שבו נתכונן אני ממשי . מטרתו של המחקר, הנובעת מהשאלה ל ( אי ) היות ומעמד האנליטיקאי כאובייקט, היא לבחון את הקשר שבין סובייקט לאובייקט באמצעות מתודולוגיה של רדוקציה סמלית, מתודה החותרת למצוא מזור לסב...
אל הספר