24 האיווּי ל ( אי ) היות בפסיכואנליזה בעבר ובין היעדרותו או הסתלקותו מהעולם בהווה, כונתה על ידי ניטשה בעקבות הגל והיינה "מות האל" . מות האל אינו עוד עובדה מטפיזית ברוח 62 רצח הנאורות, אלא עובדה קיומית, התרחשות שעל האדם היחיד לבצעה . האל, מבאר שגיא, אינו עוד עניין דתי, אלא עניין אקזיסטנציאלי בסיסי, הוא הכרזה על מרכזיותה של האימננטיות בניגוד לאל חיצוני ( טרנסצנדנטי ) . 63 שכן עתה עם מות האל, האדם יכול לעצב את חייו ולממש את חירותו . 64 האדם שאלוהיו מוות זה, כתב ניטשה, משחרר את האדם מהאל ומעצמו . 65 שכן דומה הוא ללוליין שתהום פעורה למרגלותיו,מת "מרקד על חבל", ורק כוח רצונו מחזיק בו שלא ייפול תחתיו . תשוקתו המתמדת של ניטשה היא לסילוקם של ה"צללים" המטפיזיים-הטרנסצנדנטיים ממכלול החיים 66 אלא ( צל האל או כוחו השולט של האידיאל ) , כדי לאפשר יצירה עצמית . ששמחת הניצחון על האל מכסה על עצב ואימה, אימה ( "ארמון ריק" ) שהיא 67 היינו, מחשבה יוצרתראשיתה של המחשבה ברוח דבריו של היידגר . 68 שמִתגברת על האובדן "בצל של התרחשות מתמשכת, מעיקה ומדממת" . ובמילותיו של חנוך לוין : " [ . . . ] ובכי בחדרים ובגנים...
אל הספר