הזירה העיקרית שבה התכתשה צרפת עם דעת הקהל העולמית היתה עצרת האו"ם בניו יורק . במהלך כל שנות מלחמתה באלג'יריה, צרפת טענה כי לאו"ם אין זכות להתערב, משום שזהו עניינה של ממשלת צרפת בלבד . שר החוץ הצרפתי, מוריס קוּב דה מירוויל ( Couve de Murville ) , אמר בנאומו בעצרת, ב ‑ 30 בספטמבר, 1959 : זה כמה שנים שהאו"ם דן בעניין אלג'יריה . המשלחת הצרפתית הצביעה בקביעות נגד דיון שכזה, משום שהיתה סבורה בעבר, וממשיכה לדבוק בעמדתה גם היום, כי על ‑ פי היסודות של אמנת האו"ם שאלה זו אינה נמצאת בתחום סמכויותיו של האירגון [ . . . ] אין זה מתפקידו של האו"ם לקבל החלטות במקומה של אחת מחברות האירגון, בשאלות הנתונות לחלוטין בידיה בלבד . והנה, קצת יותר משנה אחר כך, נחלה צרפת מפלה בעצרת הכללית של האו"ם . ההיסטוריון מרטין אֶוַונס ( Evans ) , חוקר מלחמת אלג'יריה, טוען כי חודש דצמבר 1960 הפך להיות פרק הזמן המכריע במלחמה כולה, שכן במהלכו התברר לכל כי באלג'יריה אין תחליף לאֶף ‑ אֶל ‑ אֶן . בה ‑ בעת, המוֹמנטוּם לקראת סיום המלחמה נבע גם מהמערכה הדיפלומטית הנמרצת של הממשלה האלג'ירית הזמנית . החיזור של הממשלה הזמנית אחרי הגו...
אל הספר