חקלאי והדלת עפה עם המשקוף . אור חלוש מקבל את פניו, מספיק כדי לזהות מולו את עדואן, קלצ'ניקוב בידיו, גרביים לרגליו, חולצה לבנה שתהפוך תיכף לאדומה ומכנסיים אפורים . אמיתי, נלחם על חייו שלו, מצליח להקדים את עדואן ולהשחיל לגופו ארבעה צרורות ממיני עוזי, בירי מהמותן . הצרור הראשון מחסל את היסוסיו של אמיתי עצמו ושלושה צרורות נוספים מנקבים ככברה את ראשו ואת גופו של עדואן . אמיתי מורה לאילן ולידי בצר, יתר אנשי החוליה שלו, להיכנס לחדרים "שלהם", ואילו הוא נכנס לחדרו של עדואן ומדליק שם את האור . אשתו של עדואן עדיין במיטה עם שני ילדיה . הם יישארו כך בחיים להתאבל עליו בזמן שאמיתי ואנשיו עורכים חיפוש מהיר בדירה ורצים החוצה עם שתי מזוודות מלאות במסמכים . ידי, שבדק את נשקו של עדואן, ידווח מאוחר יותר שהקלצ'ניקוב היה דרוך ולא נצור . עשירית שנייה, אולי פחות, היתה כל ההבדל בין הצלחה לכישלון . בין חייו של אמיתי לבין חייו של עדואן . "תהרגו את המנוולים" כמה שעות קודם לכן, מגיע הכוח של היחידה לחיפה, בסיס היציאה של הכוחות כולו, באוטובוס הצבאי שנוהג אריה ויזל . כשהם מגיעים לשער הכניסה של בסיס חיל הים, עולים לאוטו...
אל הספר