הליכי הטיפול | 267 נוטים לומר משפטים כמו ״שחרר, אל תדבר על זה״, או פשוט לשתוק, להימנע מהעניין ולהחליף נושא . בכך הם מכחידים בהדרגה את הניסיונות של המטופל לשתף ולעבד את החוויה שלו . כאשר ניכרת הטבה בתפקודו של המטופל, חלק מהקרובים עשויים להסיק כי ״הכול כבר מאחורינו״, ולאבד את הסבלנות כלפי תסמינים שנותרו . הדבר עלול לגרום למטופל הרגשת בדידות או חוסר הבנה ( 2017 , . Resick et al ) . האתגר של הקרובים מורכב . לא אחת הם מתוסכלים, עייפים ואף מיואשים, ונעים בין הגנת יתר לבין דרישה מוגזמת לתפקוד מלא, לעיתים תוך ביטויי כעס, אכזבה ואף איומים . כשמדובר בילד, הורה אחד עשוי להיות מגונן מדי, והורה אחר דורש מדי ומאיים ( עומר וליבוביץ, 2007 ) . לעיתים קרובות, גם לקרובים עצמם נדרש מקום לעיבוד רגשותיהם, כדי שיוכלו להעניק תמיכה אפקטיבית . כמטפלים, עלינו לעודד את הקרובים לאמץ עמדה של תומכים, כלומר, לתקף את סבלו של יקירם, ובד בבד לעודד אותו לשפר את תפקודו ולהרחיב את עולמו, ובעיקר — לוותר על הימנעות ולהיחשף . עירוב הקרובים בטיפול עשוי לסייע להם ולמטופל בכמה דרכים : מאפשר למטופל לשתף בקשייו ובהשפעת הטראומה עלי...
אל הספר