/ 175 המציינים כיוון ודרך . קבוצה המנווטת את דרכה צריכה להיזהר מבלבול בין הכוכב הרחוק לקווי החוף . השאיפה האינסופית אל הכוכב המרוחק חותרת לעשותו ממשי וקרוב, כאן על פני אדמה, לא בעבים מעל . אלא ששאיפה זו מעורבת בחשש מפני שגרת יומו של חוף קונקרטי . הקונקרטי, המשעבד, הופך לכוכב אגדי . סיסמה פוליטית עלולה להפוך לבשורת גאולה שתלטנית המתחפשת לכוכב רחוק . צידה השני של נטייה זו, להפוך חוף קונקרטי לכוכב רחוק, מתגלה בצורך הנפשי המפתה לצוד כוכבים, להפיל אותם ולבטל בכך את ייסורי ה״אין כוכב״ . השמחה לאידם של הכוכבים, והבוז כלפי קווי המתאר הקונקרטיים של החופים, משחררים מכל אחריות . כך נעלמת התביעה למצוא כלי ניווט, לשפוט ולתקן, להאזין לקריאות המצוקה של החברה . הדחף לפרוץ את מעגלי החברה לעבר אופקים רחוקים לא מתבטל . דחפים אלו הביאו לא פעם שקר ורעות רוח . צעירים שביקשו שהשוויון, החירות והאחווה יכוונו את מעשיהם מחפשים לעצמם את קסם משיחיות השקר . הם מעוורים עצמם לדעת כלפי תופעות אנושיות חמורות המסתתרות מאחורי פולחני שווא . הדוגמה הבאה אולי תבהיר . בימי מלחמת העולם השנייה עמד צעיר מתנועת השומר הצעיר בראש ...
אל הספר