האוטופיות והפריפריות

160 / האוטופיה נולדה בתקופת המסעות לגילוי העולם . היא דמיינה מסע למקום סגור ומסוגר שלא נדבק מהחוליים החברתיים בחיי האדם . דומה כי בעליות של החלוצים לארץ ישראל, המסע לא היה אל ארץ ותבנית חברתית סגורה, כי אם יצירה המיועדת לאלו שעוד יבואו . הם ראו את חשיבות האוטופיה בכיוון, במסע, ביכולת לגלות את שאפשר לתקן, בידיעה שכל תיקון יכול להביא לקלקול . גורדון קרא לכך המסע המנוּוַט על ידי הכוכבים תוך התייחסות זהירה לקווי החוף . פסגת המסע בעיניו היא שילוב של טבע ואנושיות, עבודה ורוח . יחסי אם וילדיה הם, לדעתו, החיים העליונים . ברנר הדגיש את היסוד המרדני של המסע, שמודע לשבר האנושי, מצביע עליו, חי את כאבו, לא נכנע לפולחני מוות האורבים לאקזיסטנציאליסטים, להם היה קרוב, אלא מעלה את המרד ואת הלידה, את ההתחלה כמגלמת את התקווה . האוטופיה מחפשת מקום, והמקום לא יכול להימצא במרכז הכוחות . הקשר בין פריפריה לבין אוטופיות הוא לא רק בכך שבפריפריה יש מקום זול יחסית להגשמתן, אלא גם בכך שמטרת האוטופיות לגעת באזורים הכואבים של האנושות . מי יקים את המרכז הסוציאליסטי בוול סטריט ? מי יוכל להקים את החלום של שיבה אל הטבע בק...  אל הספר
יד יערי