150 / גלות שנובעת מהפיתוי של הגולה, מדלותה של ארץ ישראל וגם מהחורבן הפוליטי החוזר בכיבוש הארץ בידי גלי פולשים . לכל הגורמים הללו מתלווה גם יסוד וולונטרי . יוצאים לגולה גם בטרם חורבן ורעב . בוחרים בה . הגלות מחנכת . היא יכולה לעורר רגישות . האדם כפוף למערכות כוח שלא בחר בהן . אין זה מקרה שאנתרופולוגים אוהבים להתבונן בחברתם מבעד לקורותיהם של שבטים רחוקים, בסבכי הג׳ונגלים הדרום אמריקאיים ובארצם של הברברים בצפון אפריקה . תודעת הזרות של הגולים מלווה במאמץ קדחתני להיטמע בסביבה, למחוק כל עצמיות, לברוח מפטרונות המשטר ומאחריות ואפילו להיכנע מראש לכל הלכי הרוח המבקשים השתלטות, סתגלנות . הגולים מפנים מבט אל העולם שאליו הם מהגרים ובתוכו נודדים . תלמידיו של האר״י מצפת הציגו את הגולה כיסוד אוניברסלי של פיזור סוכני שינוי בעולם, כדי להביא לתיקונו . האדם הגולה חייב לפענח את סודות המקום והשפה במקום גלותו ולהיות מוכן לנדוד ממקום למקום . המצוקה מגבירה את יכולת החיקוי של החברה שבה הוא נטמע . עליו ללמוד לחיות עם מסכה, כמו זיקית המאפשרת לו ביטול מדומה של מצבו . היציאה מן הגטו אל העיר הגדולה, אל האוניברסיטה, ...
אל הספר