146 / לה לבדה . כמה אני שייך לך [ הערת העורך : כאן פונה קפקא אל פליצה בפעם הראשונה בגוף שני, בלשון של קרבה, ולא בגוף שלישי, כפי שפנה עד כה ] , באמת אין דרך אחרת להביע זאת, והדרך הזאת חלשה מדי, אבל דווקא משום כך איני רוצה לדעת אילו בגדים את לובשת, כי אז מתחוללת בי סערה כזאת, שאיני יכול לחיות עוד, ומשום כך איני רוצה לדעת שאת דורשת את טובתי, שכן אם כך הדבר [ . . . ] [ . . . ] למה מוסיף אני, אידיוט שכמוני, לשבת במשרד, או כאן בבית, במקום לזנק בעיניים עצומות לרכבת ולפקוח אותן רק ברגע שאהיה אצלך . אך איני עושה זאת מסיבה איומה, איומה, קיצורו של דבר : לי עצמי אני עדיין בריא בדוחק, אבל לנישואים כבר לא, ולאבהות וודאי וודאי שלא, ואולם בשעה שאני קורא את מכתבך, דומה שיכולתי להתעלם מדברים שאין להתעלם מהם, ואף יותר מזה . לו רק היתה לי תשובתך כבר עתה ! וכמה נורא אני מענה אותך, ואיך אני מאלץ אותך לקרוא בחדרך השקט את המכתב הזה, שמאוס ממנו לא היה מונח על שולחנך מעולם ! ובאמת, לפעמים נדמה לי שאני ניזון כרוח רפאים משמך המביא ברכה . [ הערת העורך : פירוש שמה של פליצה הוא ״המאושרת״, ״המבורכת״ . ] רק שלחתי את ה...
אל הספר