66 / בני עירו פינסק נרצחו . הוא ביקש לפרסם את מפת עירו שהושמדה . כל בית סומן במפה עם שם המשפחה שגרה בו . בימי נעוריו חלם לבנות את ארץ ישראל כפועל . בימים ההם ארגנו בעירו מגבית מיוחדת לפועלי הארץ — ״קופת פועלי ארץ ישראל״ . מכיוון שביקשו לעזור לפועלים, החליטו כי יש לשלוח ארצה לא רק כסף אלא גם כלי עבודה . העגלה עברה ברחובות העיר והפועלים תרמו לה כלי עבודה שנשלחו לבנות את הארץ . הוא עמד בבית הכנסת והתפלל כששמע את הקריאה להביא כלי לעגלת הפועלים . לו כבר היה פטיש שרכש לקראת עלייתו ארצה, אלא שידע שיציאתו לדרך מתעכבת . ומה יעשה הפטיש עד שהוא יעלה ? החליט כי להשאיר את הפטיש שלו בגולה כשהוא יכול לבנות את הארץ זהו מעשה אנוכי, לכן יצא מבית הכנסת אל העגלה ותרם את פטישו, שלא יתבטל אף לא רגע . כאן נעצר הסיפור . בפניו של החלוץ הזקן הופיעה קריצת עין שובבית — ״כשבאתי ארצה פגשתי את הפטיש״ . איך מצא לא סיפר . סודו הלך עימו, אך המסקנה שלו הייתה ברורה : מאז שפגשתי מחדש את פטישי בארץ, לא עזבתי אותו והוא לא עזב אותי . יחד בנינו את הארץ . הוא נעמד על ידי כך שיכולתי לראות כי הוא חגור ועל מותניו הפטיש .
אל הספר