/ 41 בענישה או בשחרור וחירות, אלא ביטוי לכך שהמשתתף בעלילה מפקיע את בדידותו ואת שרירות האירועים שהוא שותף להם . העלילה מחלצת את האדם המספר מהבדידות . הקהילה שומעת . אפילו העלילה המסופרת בסוד מניחה כי פעם תהיה לו משמעות . עצם העובדה שהעלילה מספרת, מניחה קהילה של שומעים . הסיפור הוא חלק ממשמעות תוכנו ובשורתו . הקשר בין העלילה לבשורה חשוב . בעלילה היוונית יסוד זה אינו כה מודגש . בבשורה יש עדות על אירועי העלילה שהיו והבטחה לעתיד . היא מכוונת למה שהתרחש ומבטיחה שמשמעותו העתידית תתגלה . פיענוח המאורעות שקרו בעבר הוא פרוזדור הכרחי למאורעות שיגיעו בעתיד . ישעיהו הנביא מבקר את שהיה ומקדים את העתיד . במסורת היהודית האירועים המתועדים היום מפענחים את העבר והופכים אותו למקור הסמכות של אירועי היום . אירועי העבר מאשרים את ההתגלות, אך הם ההבטחה לאירועים עם בוא המשיח . לעלילה ולבשורה נוסף גם יסוד הברית, שהיא הגשר בין העבר לעתיד . השותפים לברית מפרשים את העבר כהבטחה לעתיד . לבשורה יש שתי משמעויות : הבשורה מכוונת לגרעיני הווה שיצמחו לעתיד, שישפיעו על העתיד . הנוצרים אהבו פירושים כאלה המגלים בפרקי העבר את...
אל הספר