/ 29 מתרחקת משורשייך ? ״ כעבור שנים הבנתי את המובן מאליו : למרות הקשר בין השורשים לצמרת, לעולם אין הצמרת דומה לשורשים . דווקא שונותם של העלים מן השורשים היא העדות לבריאות הצמח . אלו זקוקים לאור השמש ואלו לצמיחה ולהתפתחות בתוך האדמה . דימוי השורשים מדבר על שתי תופעות : שורשים של שׂיבה ושורשים של ילדות . שניהם נטועים בעבר ולשניהם זיקה לעתיד, אך טיבם שונה . שורשים נראים ללא מעט אנשים כמשהו המחייב זיקנה . שורשי שׂיבה הם מה שמוסרים זקנים לצעירים . הזקנים הקרובים למוות מוסרים את שנשאר לצאצאיהם . אמנם יש הרבה דברים שנשכחו, הודחקו, נחרבו, צמחו באופן פראי ומסורס, אך למרות זאת שורשים אלו של זקנים הם ניצחון הניסיון על הפנטזיה, ובכוחם להרדים יצרים מסוכנים . אולם יש גם שורשים אחרים . הם נוגעים ללידה החוזרת ושבה . הם אותם געגועים אנושיים לרגעי ההתחלה . בכל התחלה אנושית יש פריצה, אבל גם תלות, אי-ודאות, חוסר אונים, געגוע להגנה, צימאון לאהבה . הלידה היא התחלה נועזת אך גם תלות בהורים המזינים את התינוק ומגינים עליו . האהבה להורים מהולה בקנאה בהם וביכולתם, וגם בפחדי נטישה ובכמיהה גדולה לכוחם . בשורשים אלו ש...
אל הספר