התקווה היא לא כובע עם נוצות || 131 כובע היה לאמא של מיכאל . מספרים לנו שמלאכים עם חרבות שלופות שומרים שהאדם לא ישוב לגן עדן, אך כובעה של אמא של מיכאל שמר שלא יישאר בגיהינום, שיצמח לחייו הסואנים . היא האמינה כי הכובע מסווה את היותה יהודייה מלבוב ; כשהיא חובשת אותו בוורשה הוא לא נותן לנאצים לגלות אותה . מיכאל היה מספר בגאווה שאבא שלו היה מהשב"כ הפולני . אך דווקא משום כך נאלץ האבא להיפרד ממנו בימים האפלים ביותר . האם הגיבורה שנשארה איתו שמרה עליו ועל אחותו מפני האיום . בעלילותיה שסופרו לי היא התגלתה כסופרוומן הנאבקת לבדה באימפריית הרשע . היא האמינה שהכובע על ראשה הופך אותה לפולנייה נוצרית, טהורה בעיני עיניים זרות . חבושה בכובעה שוטטה ברחבי העיר עם מיכאל הילד והעבירה פתקאות ממפקד למפקד, בין אנשי המחתרת הפולנית שהסתתרו בדירות מסתור . את הפתקאות תחבה בשערותיה, מתחת לכובע הקסמים . אמא של מיכאל סיפרה שבימי המרד של גטו ורשה היא נסעה ברכבת המקומית, וראתה את הגטו נשרף ותינוק נזרק מהקומה הרביעית לאש . אז חשבה להפוך לנוצרייה . אך בחרה לא לעשות זאת . היא סיפרה כיצד בימי המרד הפולני נתפשו היא ומיכאל ...
אל הספר