68 || עגנון פוגש את גדוד העבודה על ההר בעיירה הרחוקה . הם ילדים, לכן האמצעים שלהם מגוחכים : את המים הם מביאים בפה ובכיס, כדי לחתוך הם משתמשים בשיניים, ובכל זאת ממשיכים במלאכת החפירה . הם חופרים ומוצאים גג של בניין וגם דפים כתובים, ומגייסים את בני העיירה הלא-יהודים לחפירות . הלא-יהודים מחפשים באותו מקום אגדה אחרת - אגדה על נסיך מקומי, שבגלל קנאה קבר את נשות ההרמון בעודן חיות בארמון שהוטמן כולו בהר . כולם עובדים וחושפים, ולאט לאט מתגלה בניין גדול ונעול ואחוז רוחות, והלא-יהודים בורחים מפחד . היהודים פותחים את השערים וחושפים את בית הכנסת הגדול של העיירה, שנקבר לפני שנים . ואז חונכים את בית הכנסת בטקס רב רושם . הסיפור מסתיים באידיליה אך רמז קשה בצידה : הבית גדול ורחב ידיים והארון מלא ספרי תורה . "ותאמי יונה פורשות כנפיים וכנפי יונה נחפו בכסף וסידור גדול מונח על התיבה והסידור כתוב בכתב נאה על קלף צבי והכל על מקומו בשלום . רק נר התמיד היה סמוך לשקיעתו" . 1 הרמזים למפעל הציוני הנבנה בידי ילדים חלוצים, ברור . גם מעורבותם המוגבלת והמיוחדת של אומות העולם במפעל ברורה, גם החשש האפוקליפטי מודגש . לי...
אל הספר