התקווה היא לא כובע עם נוצות || 45 סופת השכחה" . אני מכיר בכך שסופה זאת היא שקרנית גדולה . היא מחזירה אותנו כל פעם לאותה תהום שממנה אנו מבקשים לברוח . אני מאמין כי לכל אחת מהעדויות הכואבות יש תרומה לאפשרות להתמודד עם האמת, ואולי הכאב הוא תנאי לאינטימיות ולא צריך להסתירו . יש להקשיב לו גם כדרך להגיע אל הזולת וגם כדי להתקרב אל המוצא . חברתי רבקה אמבון חקרה בפרוטרוט אירוע היסטורי מעניין . ב- 1940 הוחלט לקיים ביישוב היהודי בארץ יום זיכרון למאורעות 1936 – 1939 . חשבו לקיים אותו ביום תחילת המאורעות, אך אותו יום היה בניסן ולא רצו להתאבל בחודש הזה . על כן נקבע התאריך : ד' באייר . השלטונות הבריטיים לא הסכימו לצופרים על כן עמדו האנשים בכיכרות, הניפו דגלים ונאמו נאומים . את יום הזיכרון ב-ד' באייר מחקה מהלוח מלחמת העולם השנייה . כשהוחלט לקיים את יום הזיכרון לשואה ולגבורה, לא יכלו לקבוע אותו ליום פתיחת מרד גטו ורשה מכיוון שהמרד פרץ בליל סדר פסח, ועל כן דחו את המועד וקבעו אותו ביום כ"ז בניסן, היום שבו פרצו מאורעות תרצ"ו – תרצ"ט . היום שנדחה על ידי היישוב ל-ד' באייר, חל מאז קום המדינה ביום הזיכרון לחל...
אל הספר