דמוקרטיה כואבת

36 || דמוקרטיה כואבת כתפילה . זוהי תפילת הציבור הנאבק למען התקווה . צריך להגן על הרחבה הרוויה סיפורים ואגדות מפני המיתוס שלה עצמה, שאומנם מבוסס על עובדות היסטוריות אך יכול לשמש כלי משחית בידי כוחות שלטוניים, שיכול לגלגל את הסיפורים לתירוצי שלטון, לפולחני מוות . צריך להגן על המקום מפני המיתוס הכובל, הדורסני, המנצל . ב . מבחינות רבות דמוקרטיה היא מקום שבו הכאב הוא גלוי . דיקטטורות מעידות תמיד כי הן חֲבָ רוֹ ת ללא כאב, ללא לבטים . דמוקרטיה בדרך כלל אינה נרצחת, היא מתאבדת . מודעותה לחטאיה ואי יכולתה לעמוד מול מתקיפֶ יהָ הופכות אותה לזירה שבה ניתן לשׁחוק, להרוס, לשתק . מדינה דמוקרטית זקוקה לחברה דמוקרטית . לחברה הנאבקת בכל מעגליה על חירותה, על השותפות בין חבריה, על שוויון ערך המשתתפים בה - במעגלי המשפחה והייצור, הקהילה והתרבות, במסגרת הפוליטית והחוקית . קשה לעמוד בכל המטלות הללו, ועל כן לעיתים קרובות השחיתות מסתננת : מופיעים השוחד לשוטר, גניבת השליט, האלם והאלימות, עולם תחתון, משפט משועבד לבעלי הכוח, וכניעה לכוחות חיצוניים . לשם עוד לא הגענו . ישראל אינה איטליה של מוסוליני הקומוניסט שהיה לא...  אל הספר
יד יערי