מן המיתוס העברי | 170 614 הקודש . 615 אומרים שירה ובטלים . , מאותו נהר נבראים בכל יום מלאכים כאדם שמדליק נרו בתוך,ש יבוא למזרח הוא רוחץ בנהר אשמכשהש 616 האש . , ואם כי הם משתנים לפי מעשיהם ותפקידיהם, המלאכים נבראו מאש 617 בשעה שהם משרתים לפני אלוהים הם נהפכים לאש . כל מלאך מלובש 618 לבוש שלהבת ועטוף מעילי גחלת . קודם שמלאכי השרת אומרים שירה לתוך "נהרי אש ונהרי להבה ונהרי הם יורדים כתות כתות, להקב"ה יום יום ומטבילין עצמם בהם מאה פעמים וחוזרים ועולים ואומרים שירה , שלהבת 619 להקב"ה" . אותם המלאכים הממונים על העולם ויורדים בכל יום לשים בשעה שמגיע הזמן לומר שירה לפני הקב"ה הם עולים , שלום בעולם הם, אדם ש"הם בעלי זוב וטומאה" - ומפני שהיו בעולם של בני, לרקיע , ומציצים ומפארים עצמן באש,מטהרים את עצמם ו"מטבילין עצמן באש ומדיחין ומזהירין עצמן באש ומקדישין עצמן באש עד שעושין עצמן קדוש טהור ומטוהר וחוזרין והווין כמלאכי ערבות . ואחר כך עולין, ומקודש 620 כך עולין בסולם של נהרי אש למעלה" . - ואחר, בתוך נהרי אש עולה על 621 שהוא כולו אש ושר האש . , אש המלאך גבריאל - כל מלאכי כשעלה חנוך גידיו ועצמותיו ...
אל הספר