מן המיתוס העברי | 62 52 א ) . ,יכו ; ,א ( יחזקאל ואצלו,כסאעליושבאלוהיםאתראהדניאלגם גלגלוהי,נור - דישביבין"כרסיה : בוערתאשוגלגליואשלהבותהכסא לכסאסביבראההוא . בוערת ] אשגלגליו,אששביביכסאו [ "דלקנור אששלנהר [ "קדמוהימןונפיקנגידנור - די"נהר : הקודמיםראושלאמה , לכסאסביבהשמיים""צבאראהמיכיהואם . מלפניו ] ויוצאנמשך אלפים"אלףדניאלראה,חיות""ארבעויחזקאל"שרפים"וישעיה וריביישמשוהואלפיםאלף [ "יקומוןקדמוהירבווןורבוישמשוניה ( אלוהים ) [ "פתיחווספריןיתב"דינא : הוסיףועוד . יעמדו ] לפניורבבות . י ) - ט,ז ( דניאל ] ( לפניו ) פתוחיםוספריםבדיןיושב , חזק ומפורט מכל הקודמים הוא ציור הכסא של חנוך האפוקליפטיקון שחלק ממנו נתחבר בזמן חיבורו של הספר דניאל . לאחר שהוא מתאר ו"אש, בית אלוהים ומעונו שהוא כולו אשבפרטות את אשר ראה בחזון את אוכלת סביב הכתלים ודלתותיו בערו באש . . . והרצפה אש וברקים ממעל "כסא רם : הוא רואה בתוכו - לו ומרוץ הכוכבים וגם כיפתו אש בוערה" הכסאומתחת, וסביבו כמו אור השמש וקול הכרובים, ומראהו כעין הקרח ומעילו יאיר מברק, הרם יצאו נהרות אש בוערה . ורב השבח ישב עליו ושרפים , "עתיק הימים יושב על כסא ...
אל הספר