ד. "...ותִּקְרֶ֥אנָה אֹתִ֖י כָּאֵֵ֑לֶה..." (ג)

חֵן הַמִּּקְרָא וְהִּדּוּרוֹ כְּמַעֲיָן | 148 כללים : קְּרִי בשווא מתחת לאות "ק" כלומר, ( "ותִקְּרֶאנָׁה" במשמעות הנובעת מהשורש ק . ר . י . לא מסבירה את המילה במשמעה בפסוק הנדון עם האות – בהוראה של מִקְּרֶה או הִזְּדמְּנוּת . "א", כנובעת מהשורש ק . ר . א . , או שמא נובעת מהשורש ק . ר . ה . צריך להוכיח : מן – קרה, ארע יוצא אפוא, שבפסוק הנתון בנדון, הכוונה היא : ותִקְּרֶָ֥אנָׁה במשמעות של האילמת ) במילה ותִקְּרֶָ֥אנָׁה, קיימת ( הפועלל"ףהשורש ק . ר . ה . עדיין מפריעה העובדה שא בפסוק הנדון במשמעות השורש ק . ר . ה . ? ובמילים אחרות, המילה ותִקְּרֶאנָׁה, בפרשת שמיני, איננה במשמעות הנובעת מן השורש ק . ר . א . אלא במשמעות הבאה מן השורש ק . ר . ה . כאמור, תִקְּרֶינָׁה . . . " . המופע כפי שמצאנו בספר ישעיהו פרק מא פסוק כב : " . . . ויגידו לנו את אשר ) , ובפרשת שמיני ותִקְּרֶאנָׁה, גם כן ל"ףכמובן, ללא האות א ( בישעיהו במשמעות ק . ר . ה . ? ל"ףהאות אבמשמעות ק . ר . ה . אבל עם למה לא נכתבה עם אז במילים אחרות, המילה 'ותקראנה' משמעותה שקרה, ארע דבר מה . . . ? ל"ףאלא עם האות א "א האות ה הוכחה : מן שֶל...  אל הספר
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים