139 | לָׁה / גֵרְּשַָׁׁ֞יִים ( ב ) תְּלִישָׁא-גְְּ֠דוֹ – ב . צירוף נדיר / פרשת שמיני המילה . טעם מפסיק ה"דחוי" תדיר לאות הראשונה שללָׁהתְּלִישָׁא-גְְּ֠דוֹ . 2 162 מופיע לרוב במילה מוטעמת "מלעיל" . לָׁהתְּלִישָׁא-גְְּ֠דוֹא . 163 במילה מוטעמת "מלרע"לָׁהתְּלִישָׁא-גְְּ֠דוֹאם מופיע טעםב . סימני תְּלִישָׁא-, יבואו שני : לָׁהגְְּ֠דוֹ הנדון . הדחוי ) ( א . באות הראשונה, מקומו הקבוע תדיר של הטעם 164 לדוגמה : הְָׁ֠אְָׁ֠רֶץ . בוא סימן נוסף על האות או ההברה המוטעמת,יב . רְּשַׁ֞יִים טעם מפסיק המופיע רק במילה מוטעמת "מלרע" . גֵ . 3 בת ( על מילה אחתבמילה זְֶ֠הַׁ֞ובמילה קְִ֠רְּבַׁ֞וּ שבפסוקים שבנדון, מופיעים שני מפסיקים . 4 בניגוד לכללים, כאמור . – הברה אחת ) ביצוע לפןהערתבחומשים המנוקדים, המוטעמים והמפורשים קיימת, על פי רוב, . 5 רְּשַׁ֞יִים ) על המילה זְֶ֠הַׁ֞גֵ - וְּלָׁהתְּלִישָׁא-גְְּ֠דוֹלגבי צירוף שני הטעמים המפסיקים : ( המוסיקלי 165 בויקרא ) : ( בבראשית ) ועל המילה קְִ֠רְּבַׁ֞וּ ( " שלאהקורא יטעים הגריש קודם התלשא" לקרוא – תחילה ורק אח"כ גֵרְּשַׁ֞יִיםלָׁהתְּלִישָׁא-גְְּ֠דוֹשמכיוון שראה – ...
אל הספר