87 | א . חֲזק חֲזק וְּנִתְּחזק ( א ) / פרשת ויחי הוכחה : על פי הפסוק : ספר שמואל ב פרק י פסוק ( יו"בְּעֵינֶָּֽׁבעמֵָ֔ינוּ וּבְּעָ֖ד עָׁרֵָּ֣י אֱלֹהֵֵ֑ינוּ וֶּֽיהֹוָָׁ֔ה יֶּֽעֲשֶָ֥ה הטָ֖וֹ-"חֲזַּ֤ק וְּנִתְּחזק֙בְּעד . יב ) "חֲזק חֲזק וְּנִתְּחזק" היא קריאת הציבור ולאחריה קריאת בעל הקריאה, המסיימת כל אחד מחמשת חומשי התורה . מה שהיה להוכיח : מקור המנהג בישראל מוזכר בדברי מדרש רבה : כאשר סיים יהושע בן נון את התורה, אמר לו הקב"ה : חֲזק וְּאֱמָׁץ . חֲזק" . תבָׁששבת בה מסיימים ספר נקראת " " . . . כי התורה מתשת כוחו שלוראו דברי הרמ"א, שולחן ערוך אורח חיים סוף סימן קלט : נהגו לומר למסיים לקרות בתורה בכל פעם חזק" . אדם . . . ואלו הן : תורה, ומעשים התלמוד הבבלי ברכות לב עמ' ב : "תנו רבנן, ארבעה צריכין חזוק טובים, תפילה ודרך ארץ" . בצרפת נהגו לומר "חֲזק" לכל עולה לתורה, כמו כן מנהג הספרדים לומר עד היום לכל עולה לתורה לאחר שעוזב את הבמה : חֲזק וּבָׁרוּךְ" והוא עונה להם : "חִזְּקוּ וְּאִמְּצוּ" . תובנות : לקוראים : "חֲזק חֲזק וְּנִתְּחזֵק" אין להם על מה לסמוך וקריאתם בטעות היא, וכל קריאה 111 חוזרת ...
אל הספר