א. צירוף נדיר – תְלִישָא־גְְ֠דו‍ֹלָ ה וְגֵרְשַַׁ֞יִים (א)

חֵן הַמִּּקְרָא וְהִּדּוּרוֹ כְּמַעֲיָן | 34 הנדון . הדחוי ) ( א . באות הראשונה, מקומו הקבוע תדיר של הטעם 47 לדוגמה : הְָׁ֠אְָׁ֠רֶץ . יבוא סימן נוסף על האות או ההברה המוטעמת, . ב רְּשַׁ֞יִים : טעם מפסיק, המופיע רק במילה מוטעמת "מלרע" . גֵ . 3 – במילה זְֶ֠הַׁ֞ובמילה קְִ֠רְּבַׁ֞וּ שבפסוקים שבנדון, מופיעים שני מפסיקים על מילה אחת . 4 בניגוד לכללים, כאמור . בחומשים המנוקדים, המוטעמים והמפורשים קיימת, על פי רוב, הערת ביצוע, המכוונת . 5 רְּשַׁ֞יִים ) עלגֵ - וְּלָׁהתְּלִישָׁא-גְְּ֠דו‍ֹלגבי צירוף שני הטעמים המפסיקים : ( לפן המוסיקלי 48 בויקרא ) : ( בבראשית ) ועל המילה קְִ֠רְּבַׁ֞וּ ( המילה זְֶ֠הַׁ֞הקורא יטעים הגריש קודם" כ " אח ורק תחילהלָׁהתְּלִישָׁא-גְְּ֠דו‍ֹשמכיוון שראה – " שלא יִטעה הקורא לחשוב התלשא לראשתדירהדחוילָׁהתְּלִישָׁא-גְְּ֠דו‍ֹפי הסדר שראה : - = להנעים ) על ( לקרוא – גֵרְּשַׁ֞יִים המטעים תמיד "מלרע" . אלא, תחילה יטעים בשירהגֵרְּשַׁ֞יִיםהקודם", מלעיל"המילה 49 . לָׁהתְּלִישָׁא-גְְּ֠דו‍ֹאת נעימת הגרשַׁ֞יים ורק אח"כ יטעים בשירה רצופה את נעימת ה שמיני . - יפה כוחם לפרשות : בראשית ו 1 ...  אל הספר