258 תמר סוברן סמנטיים, תחביריים, פרגמטיים ומשלביים . הם מזמינים, כל אחד בדרכו, להתגבר על האתגר הבלשני שטמון בלשונם הייחודית . קריאה ראשונית בשני השירים מעלה תמיהות : מי הוא הקברניט בשירו של אצ"ג ? מהו מסע היגון ? מדוע רואה הקברניט עַרְבִית בְּדִמְדוּמֶיהָ ? מה פשר ההמלצה : מוּטָב שֶׁיִּשְׁקַע עִם מְלַאי הַזָּהָב בִּתְהוֹם נְשִׁיָּה וְלֹא יְהֵא שָׁלָל בְּיַד אוֹיֵב ? מדוע הוא אֶזְרָח- זִיוֹו-כָּבוּי ? ובשירה של רביקוביץ, מי היא זֹאת שֶׁפָּנְתָה לָלֶכֶת מִן הַכִּכָּר וָהַלְאָה הָיְתָה עֲקוּרָה מִשֶׁטַח הַמַּעֲטֶפֶת ? מדוע כָל שׁוֹדְדֵי-הַיָּם הָיוּ מֵתִים יָמִים רַבִּים וּשְׁלָלָם נוֹתַר בְּלִי יוֹרֵשׁ ? בין שתי החידות הללו מתקיימים קווי דמיון ושוני . בולטים בשניהם המתחים הסמנטיים המקשים על הפענוח . לצורך "ריכוך" מתחים אלה ובחתירה אל פענוח אפשרי ירתום המאמר כלים בלשניים מתחום תורת הסגנון והסמנטיקה : חקר השדות 7 אלה נרתמים 6 וגם חקר המטפורה . 5 ובמקביל לו חקר "המרחק הסמנטי",הסמנטיים, כאן לבחינה של כל שיר לעצמו וגם בזיקתו אל המילון הפואטי של כל אחד משני המשוררים . המהלך הפרשני ייפתח בבחינה ש...
אל הספר