233 מן החכליל ומן הכחֹל : מן הפוליטי ומן הלירי בְּתוֹךְ אֵשׁ׳ ) [ . . . ] בתוך שליחותו שלא תיפסק ( ׳החכליל׳ ) , האל מניח למשורר לשקוע לרגעים במה שמעבר לה ( ׳הכחול׳ ) ולהציל את נפשו ואת עולמו מן הבערה המאכלת ומן ההתפוררות הבאה בעקבותיה״ . 13 אולם דומה שהכותרת מסמנת יחס מורכב יותר, לאו דווקא מקוטב, בין החכליל לכחול, ולמעשה מעמידה את השניים זה לצד זה דווקא, כתִּקְבֹּלֶת, שעיקרה המבנה הדקדוקי הדומה – הישנות מילת היחס "מן" ולאחריה הצבע כשם תואר או כשם עצם מופשט – ואָלִיטֵרַצְיָה, הישנות הצלילים ח ו - ל הקושרת יחדיו את שני הצבעים . מכאן עולה השאלה : מה בין מה שנראה למה שנשמע ? כיצד מאייך הדמיון הצלילי את השוני החזותי, ולהיפך ? ומהם ׳חכליל׳ ו׳כחול׳ אלו ? ניתן לקרוא אותם כשמות עצם, ואת המשורר כמציג לפנינו בד ציור מופשט, שעיקרו היחס בין הצבעים והאופן שבו הם מעוררים את תחושותינו ולאו דווקא את האופן שבו השירה מצביעה על מציאות כלשהי . לחילופין, ניתן לקוראם כשמות תואר ( כפי שהם נקראים בדרך כלל ) , אולם אז מתעוררת השאלה, מה בדיוק הם מתארים ( מרבית פרשניו של גרינברג פוסעים בדרך זו ) . גם מילת היחס ״מ...
אל הספר