אנטי־תיאודיצאה פואטית: על משמעות קווי הדמיון בין ישו ואלוהים בשירת אצ״ג

192 נטע שטהל לבטא עמדה אנטי-תיאודיצאית מתריסה כלפי האל . בכמה שירים חשובים ב רחובות הנהר אלוהים מדומה לישו הכנסייתי, שכלפיו התריס אצ״ג בשיריו המוקדמים . כפי שאראה, הדמיון של האל לישו בשירים אלה אינו מתגלה בהכרח ברובד הגלוי של הטקסט אלא באמצעות נקיטת אמצעים רטוריים דומים שנועדו ללעוג לאל ולהתריס כלפיו . אפתח את הדיון בתיאור האופן שבו הבחין אצ״ג בשירת היידיש של שנות העשרים שלו, בין ישו ההיסטורי לישו הכנסייתי . לאחר מכן אבקש להראות שגם את דמות האל פיצל אצ״ג לשתי דמויות : האחת היא דמות האל האוניברסאלי והשנייה היא האל הלאומי, אלוהי ישראל . אדגים זאת באמצעות דיון במספר מצומצם של שירים מספריו : אימה גדולה וירח ( 1925 ) , הגברות העולה ( 1927 ) ו אנקראון על קֹטב העִצבון ( 1928 ) . אראה שהאל האוניברסלי, האלוה של האנושות, מתואר באופן דומה לישו, כאליל שאין לו עניין בגורלם של בני אנוש בעוד אלוהי ישראל מתואר כאל חזק ואדיר שיש בכוחו להביא לתקומת עמו . לבסוף, אבקש להראות כיצד לנוכח שואת יהודי אירופה, משמש דימוי האל לישו כאסטרטגיה רטורית שמטרתה התרסה כלפי אלוהי ישראל . באמצעות התבוננות באופן שבו משתמש ...  אל הספר