ב. על ארכיונו של אורי צבי גרינברג

19 פתח דבר תחילה מלפניו, אך נדחק מפני התצורה האחרונה . בשיבה לנקודת הראשית בהתהוותה של יצירת אצ"ג טמונה האפשרות לקריאה מעמיקה ורבת אנפין של יצירה זו . * פליאה גדולה ישנה בהתבוננות בטיוטות אלו : המשורר שזעק בשירתו "סִימָנֵי קְרִיאָה צְעוּקִים בִּי כַּחֲזִיזִים ! " מתגלה בין קירות הארכיון ובין שורות הטיוטות דווקא ברגעי ההיסוס, בכל אותם הרגעים שבהם כתב דְבר מה, ושָׁב ומחק, ושָׁב ותיקן, והוסיף ושינה ושִכתב את שֶׁכָּתַּב בראשונה . דוגמה לרגע של "היסוס פואטי" גנוזה בתיקייה מתפוררת אשר עליה כתב אצ"ג באותיות גדולות : "נסיון וטיוטא של תרגומים משירַי ביידיש 'אין מלכות פון צלם' ב'אלבאַטראָס' 3291" . זוהי תיקיה המכילה דפים ובהם ניסיונות רבים של אצ"ג לעטות לפואמה היידית שלו מלבוש עברי . את כולם גנז מתוך תחושה כי אין בכוחו להעמיד 3 תרגום ראוי לפואמה מונומנטלית זו . מרתק גם להיווכח כיצד אמיתות אידיאולוגיות מוצקות שניסח אצ"ג בחומרה יתירה, היו בטרם הדפסתן במאמריו הגדולים, מילים ושורות ופסקאות המתעדות לבטי ניסוח וניסיונות כתיבה חוזרים ונשנים – כדי לדייק את הטעון דיוק, כדי להבהיר את המעורפל, כדי לחדד ולפ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן