293 | הלאומי החדש : בין צורך ליכולת - החינוך העברי אומנם קהילות רבות ניסו לסתום את הפרצות באמצעות התקנת תקנות, אך 31 אם אינו מדריך תלמידיו בדרכי ה'" . לא תמיד נשאו מאמציהן פרי . את הביקורת החריפה ביותר מתחו דווקא סופרים ומשכילים, שאחדים מהם מילאו תפקידי מפתח בהנהגת החברה היהודית . הם סברו כי החינוך הוא האמצעי החשוב ביותר לשיפור מצבם ומעמדם הכלכלי של היהודים, להשגת עשרה והן - עשרה והתשע - ונההן בתקופת ההשכלה במאות השמ – שוויון זכויות ולתיקון מידותיהם המוסריות " ומכשול "העומד [ . . . ] כחומה בצורהצרעת ממארתבמסגרת התנועה הציונית . למשל, א"א קובנר ראה במלמדים " 32 בין העברים לבין ההשכלה" ולכן תבע את "הרחקת [ ם ] [ . . . ] מגבול ישראל" . י"ל גורדון הוסיף שמן על מדורת 33 " שוחטי הילדים בחדריםו""שוחטי בני הנעוריםהביקורת וכינה אותם אותם " "אשר רבים מהם לא ידעו קרוא עברית כתקונה [ . . . ] ומדברים בשפה נשחתה שלא יבינוה [ . . . ] ומשרישים בלבב הפרחים הקטנים דעות משובשות 34 ביחס לבעלי אמונה אחרת ולשנאת חינם לבעלי דעות אחרות" . קדמו דברי ביקורת מצד משכילי גרמניה עשרות שנים לפני כן . רוב הטענות ,להת...
אל הספר